החלטה בתיק מ"ת 794-06-12

 בפני בקשה להורות על מעצר המשיבים עד לסיום ההליכים נגדם.

בהחלטתי מיום 11.6.2012, לאחר שקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיבים, קבעתי כי קיימת מסוכנות עזה מצד המשיבים, וציינתי, בין השאר, כי לאור העובדה שהעבירות בוצעו כנגד שוטרים שעה שניסו לאכוף את החוק, קם חשש של ממש כי קשה יהא ליתן במשיבים את האמון הנדרש לביסוסה של חלופת מעצר, ואולם, נוכח העובדה שלמשיב 2 אין כלל עבר פלילי ולמשיב 1 הרשעה אחת קודמת בעבירות שאינן דומות באופיין, דומה כי ראוי לבחון היתכנותה של חלופה וטיבה, בזהירות רבה, ותוך הסתייעות בשירות המבחן לשם כך.

כאמור בהחלטתי הנ"ל, מיוחסות למשיבים עבירות חמורות, באירוע אשר נסיבותיו קשות במיוחד. המדובר באירוע בו שוטרים דלקו אחר שלושה אלמונים אשר נמלטו לביתם של המשיבים, המשיב 2, ניסה לחסום את דרכם של השוטרים תוך שהוא אוחז בכיסא וחובט בשוטרים באמצעות הכיסא, בין השאר, חבט המשיב 2 באמצעות הכיסא בראשו של אחד השוטרים, ובגבו ובידו של שוטר אחר. לאחר מכן התיזו השוטרים לעברו גז פלפל, ואז חבט בשוטר שלישי באגרופיו. בעוד השוטרים מתמודדים עם המשיב 2, הגיע המשיב 1 למקום כשהוא אוחז בידו בסכין קצבים, סכין אשר לדבריו שלו משמשת לשחיטת כבשים ואשר כעולה מתמונות בחומר החקירה, הינה בעלת צורה של גרזן. המשיב 1 נפנף באותה סכין קצבים אימתנית לעבר השוטרים תוך שהוא מתקדם לעברם. גם לאחר ששלפו השוטרים אקדחים לא נרתע המשיב 1, הוסיף להתקדם לעבר השוטרים כשהוא מנפנף בסכין ורק לאחר שרוסס בגז פלפל, חדל המשיב 1 ממעשיו והשוטרים השתלטו עליו.

גם לאחר דברים אלו, משהובלו המשיבים לניידת, המשיב 2 חבט בשוטר בבטנו, והחל להימלט בריצה מן המקום לעבר מחסן ובו ברזלים, שם ידה לעבר השוטרים הדולקים אחריו כלי ברזל, וחפצים נוספים.

בהחלטתי הנ"ל נתתי משקל לכך שמדובר היה בשוטרים גלויים,  וכי לא הייתה מחלוקת כי אחר אותם שלושה אלמונים דלקו שוטרים בתפקיד, ומכאן שהמשיבים פעלו במודע בכדי למנוע משוטרים מלבצע תפקידם, ולאכוף את החוק והיו נכונים להפעיל אלימות קשה בכדי לסכל את מעצרם של אותם אלמונים. המשיבים למעשה אף הצליחו בכך, שכן אותם שלושה אלמונים הצליחו להימלט.

בהמשך להחלטתי זו התקבלו תסקירי שירות המבחן אודות שני המשיבים.

בעניינם של שני המשיבים, המליץ שירות המבחן על חלופת מעצר הכוללת מעצר בית מלא, השגחת ערבים, ואזוק אלקטרוני.

עיון בתסקירים מלמד על הבדל משמעותי בין תסקירו של המשיב 1 לבין תסקירו של המשיב 2. 

בעניינו של המשיב 1, מצא שירות המבחן כי למשיב קושי להתייחס באופן מעמיק לקשייו בחיים ומשמעותם עבורו. שירות המבחן אמנם מצא כי למשיב 1 כוחות ומשאבים לתפקוד תקין ואחראי במסגרת התעסוקתית והמשפחתית, ואולם התרשם, כי במצבים בהם עלול לחוות פלישה וחדירה לפרטיותו עלול לפעול באלימות תגובתית, מבלי לחשוב על השלכות מעשיו והמחירים אותם יאלץ לשלם בגין התנהגותו. שירות המבחן מצא כי המשיב 1 חש תחושת קורבנות, וכי המשיב 1 מתקשה לערוך התבוננות בדפוסי התנהגות מכשילים. שירות המבחן מצא כי המשיב 1 מתקשה להתבונן בהתנהלותו, בחירותיו, והתנהגותו האימפולסיבית. שירות המבחן מצא כי המשיב 1 אוחז בתפיסה קורבנית ומשליך את האחריות להתנהגותו על גורמים חיצוניים.

שירות המבחן התרשם כי קיימת רמת מסוכנות בינונית להישנות התנהגות פורצת גבולות מצד המשיב 1.

כעולה מן התסקיר, שיקול משמעותי בשיקולי שירות המבחן, בעניין ההמלצה באשר למשיב 1, נבע מן הסיכון כי היוותרותו של המשיב 1 במעצר, תביא לחשיפה ממושכת לחברה שולית, אשר יהא בה בכדי לדלדל את כוחותיו המתפקדים.

בעניינו של המשיב 2, מצא שירות המבחן כי המשיב עלול לפעול באמצעים שאינם הולכים בקנה אחד עם מערכת הערכים המוסרית שהציג עת מצוי הוא במצבי לחץ וקושי. שירות המבחן מצא כי המשיב 2 עושה שימוש במנגנוני הגנה של צמצום והפחתה, ומשליך האחריות למעשיו על גורמים חיצוניים תוך שהוא חש עצמו כקורבן.

שירות המבחן התרשם מקיומה של רמת סיכון נמוכה להישנות התנהגות פורצת גבולות מצד המשיב 2, אך זאת בכפוף לשחרורו לחלופת מעצר סמכותית ומציבה גבולות בתנאי איזוק אלקטרוני.

כעולה מן התסקיר בעניין המשיב 2, המלצת שירות המבחן התבססה על התרשמות שירות המבחן כי חוויית המעצר מהווה גורם מרתיע ומציב גבולות עבורו, מאפייני אישיותו של המשיב 2, ובכלל זה, העובדה שאינו בעל מערכת ערכים ונורמות עברייניות מופנמות, ובשל גילו הצעיר.

שירות המבחן המליץ כי דודם של המשיבים, חסן אבן ברי, וכן אחיהם זאיד אבן ברי ישגיחו על המשיבים.

בדיון ביום 1.7.2012, חזר בו ב"כ המשיבים מן ההצעה כי מר חסן אבן ברי ישמש כערב, וזאת לאור חקירתו בבית המשפט בה הסתבר כי לא רק שחל קושי של ממש בתקשורת עימו וכי הוא כבד שמיעה באופן אשר יקשה עליו לשמש כערב, אלא אף בשל תשובותיו לשאלות שנשאל.

תחת זאת הציע ב"כ המשיבים שורה של ערבים מבני המשפחה.

בדיון זה, הסתבר כי החלופה המוצעת באשר לשני המשיבים הינה, למעשה, באותו מבנה בו בוצעו העבירות.

די בכך בכדי לפגום קשות בטיבה של החלופה המוצעת וזאת בשים לב לעובדה שלמעשה אין כל מנגנון של ממש אשר יכול למנוע את הישנות ביצוע העבירה, וגם אם יקיימו המשיבים את התנאים, אין בכך די במקרה דנן, שכן כאמור, השוטרים דלקו אחר אותם אלמונים לאותם מקרקעין המוצעים כיום כמקום מעצר הבית.